יום רביעי, 3 במאי 2017

הלוואה בשקל - לא צריך לסרב לכל הלוואה

בערב יום העצמאות האחרון הלכתי עם ילדיי ברחוב וראינו בית פרטי ועליו שלט "למכירה". בני מייד התלהב ורצה לקנות אותו. למען הספורט התחלנו לשוחח על השאלות שיש לשאול בטרם מחליטים לרכוש בית.
לאחר שדנו, שלושת ילדיי (9,7,4) ואני בשאלות שחשוב לשאול כדי לקבל החלטה, התקשרתי למתווך כאשר ילדיי מאזינים לשיחה.

לאחר קבלת כל הפרטים, הגענו לשאלת המחיר. היתה הסכמה של 2:1 כי זוהי השאלה החשובה ביותר בשיחה, לכן הסכמנו לשמור אותה לסוף. קיבלנו תשובות לכל השאלות, לרבות האחרונה. וסיימנו את השיחה.



כעת התקיים דיון מעניין בו לקחו חלק בעיקר שני הגדולים שלי. בתי שקלה את הנתונים שקיבלה ואמרה שהיא חושבת שהבית ראוי, אך הוא יקר מידי לנתונים שהוצגו, ולא כדאי לרכוש אותו במחיר הזה. בני, הזדרז לומר שאולי הוא יקר, אבל צריך לחשוב האם ניתן למצוא את הכסף לשלם עליו, ואולי אפשר למצוא מקור מימון זול. ביתי החליטה שהיא משנה דעתה ואולי, בסופו של דבר, ניתן לפנות לסבא וסבתא או לחברים או לבנק כדי ללוות כספים שיאפשרו לנו לרכוש אותו. בני הצעיר (להזכירכם אוטוטו בן 4) אמר שהוא חושב שאפשר לקנות חצי בית.... (על כך נאמר - חשיבה מחוץ לקופסא...).

ביקשתי לסכם עימם את הדיון בנושא של "כמה זה שווה" ולהסביר להם ששווי הוא עניין של יחסיות. כפי שילד אחד גבוה או נמוך, לא ביחס לעצמו, אלא ביחס לילד אחר או לממוצע הגבהים של בני גילו, כך גם "שווי" של נכס נגזר מחלופות.

ואז קראתי בדרכי לעבודה את הכתבה של עירית אבישר, "זאת עצמאות? הישראלים שקועים בהר של הלוואות" (גלובס, 2/5/2017) וחשבתי לעצמי שבכל הכתבה אין אפילו רמז לשאלה האם ההלוואות שהישראלים ממנפים עצמם כדאיות? אולי העלות של ההלוואות הללו (הריבית), אשר נגזרת מיכולתו של הלווה ומאופי הנכס הנרכש מכספי ההלוואה, נמוכה? ואם הריבית היא 1 ש"ח??? האם תמיד לא כדאי להתמנף? האם אין פה גם (אולי בעיקר) שאלה של החלופות? 

אם אני יכול ליטול הלוואה לרכישת רכב בריבית של פריים בתוספת 0.5%, ובה בשעה יכול לעשות שימוש בכספים, שלא הקצאתי לרכישת הרכב, להשקעה בהשקעה המעניקה לי ריבית של פריים פלוס 3% (קיים גם נושא של הערכת הסיכון, אין ספק), אזי, אולי, ההחלטה לרכוש את הרכב באמצעות המינוף היא החלטה נכונה כלכלית?! מדוע השלילה המיידית של שימוש במינוף בעת ביצוע רכישה?

באותו האופן אומר, כי אם ברכישת דירה אני יכול לבחור בין רכישה עם נטילת מימון לבין רכישה ללא מימון, אולי קיים יתרון לרכישה עם מימון כאשר מתאפשר לי באותה השקעה של הון עצמי לרכוש לא נכס אחד אלא שניים? או לחילופין אני יכול להקצות יותר כספים למימון השקעה במניות (למשל קרנות ריט אשר 90% מהרווח שלהן חוזר בצורה של דיבידנד לבעלי המניות בהן)? מה אני מנסה לומר? אין תשובה של בית ספר - אבל ראוי שבבית הספר ילמדו מה צריך לשקול כדי לבחור באפשרות הטובה יותר.

לעניין הכנסת "חינוך פיננסי" לבתי הספר - אנחנו בכיוון הנכון!
חוזר ביחד עם משרד החינוך - פורסם.
שני בתי ספר ראשונים כבר הצטרפו.
ממתינים בסבלנות לכל יושבי ראש הנהגות ההורים בבתי הספר היסודיים שיציגו את התכנית למנהלי ומנהלות בתי הספר ולמנהלי ומנהלות אגפי החינוך - ושיצטרפו אף הם.





יום רביעי, 26 באפריל 2017

יצאנו לדרך - טעימות פיננסיות לכיתות ג' ו-ד' - חוזר משותף למשרד החינוך ופורום ועדי ההורים היישוביים

אני שמח לפרסם פה את החוזר אשר פורסם אתמול למנהלי ומנהלות בתי הספר היסודיים, והועבר היום ליושבי הראש של הנהגות ההורים העירוניות בכל רחבי הארץ.
כמו-כן, להלן קישור למצגת המרחיבה ומפרטת בדבר התכנית (יש להוריד את הקובץ).


כ"ט בניסן, תשע"ז
‏25 באפריל, 2017 

"אנשים עם הבנה פיננסית נמוכה לרוב אינם מצליחים לקחת את רעיונותיהם וליצור מהם נכסים"
(רוברט קיואסקי) 

לכבוד
מנהל/ת ביה"ס, יו"ר הנהגת הורים מוסדית 

מנהל/ת, יו"ר/ית נכבד/ה,

משרד החינוך ופורום ועדי ההורים היישוביים מזמינים אתכם לקחת חלק בתכנית 'טעימות פיננסיות".
 מטרת התכנית: הקניית מושגים בסיסיים בחינוך פיננסי לתלמידי כיתות ג',ד'.

היקף התוכנית: 4-7 שעות לימוד, כאשר:

2-3 שעות לימוד בנושא חינוך פיננסי במסגרת שעורי מולדת, חברה ואזרחות.[1]

בנוסף 2-4 שעות לימוד במסגרת "הורה מעשיר" - הדרכה של הורים, מתוך קהילת בית הספר, בעלי אוריינטציה פיננסית (אנשי כלכלה, אנשי השקעות, יועצים פנסיונים, מנהלים בחברות, אנשי כספים, עורכי דין, רואי חשבון וכדומה) בנושא - "טעימות פיננסיות".[2]

מועד הפעילות: במהלך חודשים מאי, יוני 2017.

משרד החינוך אמנם אישר לקיים את היוזמה השנה על בסיס של "מודל הורים", מודל לפיו הורי התלמידים מביה"ס נכנסים בשני מועדים (בכל פעם שתי שעות במערכת) לכיתות, ומעבירים תכנים ממערכי השיעור האמורים, אך באפשרות מנהל/ת ביה"ס להחליט כי צוות ההוראה הפנימי יקיימם בעצמו.  

מה אנו מבקשים מכם?

  1. מנהל/ת ויו"ר – אנא דונו ביניכם בתוכנית והחליטו ביחד האם ברצונכם שביה"ס ייקח חלק בתכנית. במידה ומסקנתכם חיובית, אנא המשיכו לשלבים הבאים; 
  2. מנהל/ת – שתפ/י את צוותי החינוך בביה"ס ברצון להשתתף בתוכנית. הסביר/י את החשיבות העיסוק בנושא החינוך הפיננסי.
  3. יו"ר - שתפ/י את הנהגת ההורים המוסדית בביה"ס ברצון להשתתף בתוכנית. הסביר/י את החשיבות בעיסוק בנושא החינוך הפיננסי.
  4. ביחד בחרו איש קשר מוסדי מקרב חברי הנהגת ההורים להפעלת התוכנית. איש הקשר יפעל לגיוס הורים מקרב הורי תלמידי ביה"ס, אשר יקיימו את ההדרכות. רצוי לאתר הורים בעלי אוריינטציה פיננסית (אנשי כלכלה, אנשי השקעות, יועצים פנסיונים, מנהלים בחברות, אנשי כספים, עורכי דין, רואי חשבון וכדומה). 
לרישום לתוכנית מלאו את הפרטים של איש הקשר המוסדי מטעם הנהגת ההורים בטופס האינטראקטיבי בלינק המצ"ב (עדיף למלא באמצעות מחשב רגיל ולא מכשיר נייד) ואנו נהיה עמך בקשר בהקדם.

למעוניינים במידע נוסף:
  1. פרטים נוספים על הנושא ניתן למצוא בבלוג פורום ועדי ההורים בגוגל - "טעימות פיננסיות"
  2. ניתן להצטרף לרשימת תפוצה של פורום ועדי ההורים, למידע (נא לשלוח שם מלא, ביה"ס ומספר נייד לטלפון 050-2625248). נא לציין כי מבוקש להצטרף לרשימת התפוצה למידע.
  3. ניתן לפנות בדוא"ל Horim@David-Margalit.com  עם שאלות.

בברכה,
אתי  סאסי
מנהלת אגף א' חינוך יסודי
המינהל הפדגוגי - אגף א' (חינוך יסודי)
משרד החינוך

אסף דוד-מרגלית
מרכז תחום חינוך פיננסי
פורום ועדי ההורים היישוביים



העתקים:

אלירז קראוז - מנהלת אגף רוח וחברה, המזכירות הפדגוגית
פז כהן - יו"ר פורום ועדי ההורים היישוביים
פנינה גזית - המזכירות הפדגוגית, מנהלת תחום "מולדת, חברה ואזרחות" ו"גיאוגרפיה – אדם וסביבה"
דניאלה פרידמן- המזכירות הפדגוגית, מפמ"ר מדעי החברה, מנהלת המטה לחינוך אזרחי ומתכללת נושא החינוך הפיננסי
רון סגל - ס. יו"ר פורום ועדי ההורים היישוביים
זאב גולדבלט   מנכ"ל פורום ועדי ההורים היישוביים
מפקחי/ות המשרד


נספח א' –  חומרים לשעות הוראה במסגרת שעורי מולדת, חברה ואזרחות
  1. יחידות לימוד בנושא חינוך פיננסי במסגרת "מולדת, חברה ואזרחות" http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Geographya/yesodi/finansi/ChomreyLimud.htm
  2.  הגינות בצרכנות – יחידות לימוד שעובדו על ידי משרד החינוך והמועצה הישראלית לצרכנות

  1.  ממשל זמין
  1. מטח חינוך פיננסי – לתחום הדעת "מולדת, חברה ואזרחות" אנחנו רוצים, אנחנו צריכים , אבל...
  1.  מטח - קיימות וצרכיה בעולם המודרני, לקנות או לא לקנות (מצגת דינמית)


נספח ב' – חומרים להדרכה של הורים בנושא "טעימות פיננסיות"

שיעור ראשון"כח הכסף"[3]
מטרת המערך:
1.    חשיפה נוספת והרחבה  במושגים פיננסיים.
2.     העלאה למודעות של נושא החינוך הפיננסי וחשיבותו, באמצעות דיון המדריך (הורה)/מורה לתלמידים, ובין התלמידים לבין עצמם.   

נושאים המופיעים במצגת השיעור ומומלצים לדיון במפגש הראשון ע"י ההורים:
·      מהיכן מגיע הכסף להורים/ לילדים?
·      סדר עדיפויות בשימוש בכסף (כולל היבטי קיימות ומוצרים תחליפיים).
·      מהיכן יכול ילד להשיג כסף (לרבות ביצוע מטלות, מיחזור, מו"מ)?
·      מהן הדרכים לחיסכון? לשם מה חוסכים? האם כדאי לדחות סיפוקים?
·      היכן ניתן לשמור את הכסף?            

שיעור שני "משפחות או יותר"
מטרת המערך:
1.    הכרת אפשרויות שונות להתנהלות המשפחתית הפיננסית.
2.    העלאה למודעות של נושא החינוך הפיננסי וחשיבותו, באמצעות דיון המדריך (הורה)/מורה לתלמידים, ובין התלמידים לבין עצמם.   

נושאים המופיעים במצגת השיעור ומומלצים לדיון במפגש השני ע"י ההורים:
·      השוואה בין מבצעים, הערכת סדר גודל של עלויות מוצרים.
·      דרכי חיסכון (לרבות קיימות).
·      סדר עדיפויות בשימוש בכסף (כולל היבטי קיימות ומוצרים תחליפיים).
·      מהיכן מגיע הכסף? מה קורה כאשר מוציאים יותר ממה שיש?
·      מונחים בסיסיים, המותאמים לגיל הצעיר, בכלכלה ובנקאות 

* מערכי השיעור אליהם מפנה הקישור הינם להמחשה בלבד ויעברו שינויים והתאמות. נוסח סופי ישלח אל בתי הספר ואיש הקשר המוסדי באמצע חודש מאי. 




[1] בבתי הספר שירתמו לתכנית זו תעשה פעולת הכנה מול צוות המורים של הכיתות הרלבנטיות, להצגת היחידות בפני המורים, על מנת שהמורים יכינו את תלמידיהם באופן מושכל, בעזרת חומרי הלמידה הקיימים באתר המפמ"ר, ובהתאמה לתהליך ההוראה בכיתות, על פי תכניות הלימודים. מצ"ב בנספח א' קישור לחומרים באתר המפמ"רית.
[2] מצ"ב בנספח ב' פירוט בקשר לתכני השיעורים המתאימים להדרכה ע"י ההורים.
[3] שם המערך ישונה ל"חבורת המטמון".

יום חמישי, 20 באפריל 2017

נושא השיעור להיום: כדאיות השקעת כספי הבר-מיצווה בני"ע בארה"ב

טוב, היום בו זה יהיה נושא השיעור בשעה השלישית ביום שני לתלמידי כיתה ט 5 בחט"ב ע"ש אילן רמון בכפר סבא, אך עלינו לוודא שהשיעור הזה אכן יתקיים. ומדוע?
תוצאת תמונה עבור ‪tax inheritance‬‏
במאמר פי עטה של גב' אלה לוי-וינרב בנושא מיסוי השקעות ישראלים בנכסים אמריקאים במס ירושה, מצוטט עו"ד ליאור נוימן, שותף מנהל קבוצת המסים במשרד עורכי הדין ש. הורוביץ, באומרו:
"כמעט לכל ישראלי יש כסף או רכוש בארה"ב - בין אם זה נדל"ן למגורים, נדל"ן מניב, ניירות ערך, אג"ח. אין כמעט אנשים שלא מחזיקים תיק דולרים אמריקאים..."
לכן, אין ספק כי החשיבות בדבר השקעה של כספים כאמור מהותית לכל אחד, נוער ומבוגרים כאחד (אגב, תחת מגבלות מסויימות, כבר מגיל 14 יכול נער לפתוח חשבון בנק ולהשקיע בשוק ההון...).

בעוד שיש דעות לכאן ולכאן בקשר לחשיבותו של מס הירושה בחלוקת ההון בין הדורות, הרי שבשאלה בדבר החשיבות של מס הירושה האמריקאי על תושבי ישראל, אין כלל עוררין כי הוא רע לעיזבון, רע ליורשים ורע למדינה. מדוע? כיוון שבמקרה של ישראלים שהשקיעו בארה"ב וכפופים למס העיזבון במדינה, העושר שלהם לא מתחלק בין הישראלים בישראל ולא מגיע לאוצר המדינה ומסייע להגדיל השקעות או לצמצם פערים בחברה. במקרה זה, טוען עו"ד נוימן:
"כל הרעיון של מס עיזבון והצדק החלוקתי הוא שאתה רוצה לחלק ולהעביר את הכסף מהעשירים במדינה שלך לעניים, כאשר היורשים יקבלו רק חצי מהרכוש שהעשיר השאיר. הבעיה שפה הישראלים משאירים את הרכוש שלהם ל'דוד סם'. הם לא משאירים את זה לישראלים, אלא לאמריקאים;"  
אז בואו נמצא את הדרך להעביר גם ידע מהותי זה לידיעת הרבים - ומי אם לא בני הנוער, אשר מחר יצטרפו למעגל המשקיעים בשוק ההון והנדל"ן, ואשר גם חשופים בבית (כך אני מקווה) לשיחות על השקעות ההון המשפחתי, הם סוכני השינוי המשמעותיים ביותר שלנו?!

במאמר שפורסם לאחרונה ב"ישראל היום", צוטטה המפקחת על הבנקים, ד"ר חדווה בר, בעניין חשיבות ההחינוך פיננסי במערכת החינוך, וכך אמרה:


"התפיסה שלי היא שזה נושא שהיה צורך להוביל אותו בצורה שיטתית במערכת החינוך הפורמלית בישראל. יש להציג בגילים השונים את כל הנושא של כלכלת בית: הוצאות, חיסכון, אשראי וגם מושגים בסיסיים שנדרשים לניהול חשבון בנק. אלו כישורי חיים בסיסיים, שאנשים לא לומדים ונקלעים לעיתים לקשיים חמורים, שאת משמעותם הם אינם מבינים - חינוך פיננסי הוא נושא בעל חשיבות לאומית..." 

אנו, בפורום ועדי ההורים היישוביים, טוענים מזה תקופה, כי קיימת חשיבות עליונה להוספת תחום הדעת כחלק בלתי נפרד מתכנית הלימודים. 
אנו סמוכים ובטוחים, כי כבר בתקופה הקרובה, נוכל גם להביא לפעולות בשטח, בשיתוף עם משרד החינוך ותומכים נוספים, אשר התגייסו לטובת הנושא.

יום רביעי, 15 במרץ 2017

בורות פיננסית - מכרה היהלומים של חברות כרטיסי האשראי

בימים האחרונים התפרסמו דוחות כספיים של שלוש חברות האשראי לשנת 2016. שלא תישארו סקרנים - רווחיהן יפים מאד. אולי אפילו יפים מידי... אחד מאפיקי הרווח הבולטים אצלן הוא הרווח מריביות שהן גובות על אשראי שהן מעניקות לנו, למשקי הבית. ניתן לראות מהטבלה המצורפת (מקור: גלובס) כי חברות האשראי העניקו בשנת 2016 כ-10 מיליארד ש״ח אשראי למשקי הבית והאשראי זה הן הפיקו הכנסות ריבית בסך כ-875 מליון ש״ח. כן, אינכם טועים. בחישוב גס מדובר על רווח בשיעור 9% מהאשראי שנתנו.
 

מטבלה שפרסם ״דה-מארקר״ ניתן ללמוד על שיעורי הריבית שגובה (בממוצע) כל אחת משלוש החברות הללו:
 
כפי שניתן ללמוד מהטבלה, הרי שחברת ויזה כא״ל, אשר נתח השוק שלה בהלוואות מבין חברות כרטיסי האשראי הינו  כ-35% מהאשראי, גובה למעלה מ-11% ריבית על ההלוואות שהיא מעניקה ללקוחותיה. כיצד מפולח אשראי זה? מדוחות של ויזה כא"ל, ישראכרט ולאומי קארד ניתן ללמוד כי רוב רובו של האשראי החוץ בנקאי שמעניקות חברות אלו הינו נטול בטחונות (חלקו הקטן, אשר מיועד בעיקר לתחום הרכב, מלווה בשיעבוד על הנכס). זו יכולה להיות הסיבה לריבית הגבוהה, אך לא רק. הגם שמרבית האשראי נטול בטחונות, הרי ששיעור החובות הבעייתיים אינו גבוה. כך למשל, מעיון בדוחות חברת לאומי קארד (ביאור 10) עולה כי מתוך 4,206,000,000 ש״ח אשראי שנתנה החברה ללקוחות פרטיים (כן, 4.2 מיליארד ש״ח), רק 219 מליון מוגדרים בחובות בעייתיים (כ-5%) במידה זו או אחרת. אל דאגה, היקף המחיקה של החובות הללו, קרי חובות שלאומי קארד הכירה בכך שלא תזכה לגבותם) נמוך מאד מאד. 

רק לשם השוואה, הלוואות לזמן קצר (כשלוש שנים בממוצע) בבנקים תשאנה ריבית שנתית נמוכה בממוצע ב-50% מהריבית של ויזה כא״ל. אגב, הריביות בהן מגייסות חברות האשראי את המקורות לענקת אשראי זה נמוך מאד! כך שמרווח האשראי שלהן, בממוצע, גדול משמעותית מזה של הבנקים.

יחד עם זאת, וכדי להיות הוגנים, אציין כי לא תמיד יכול אדם לקבל הלוואה בנקאית, ויש לכך סיבות שונות. אבל, ואבל זה משמעותי, אולי יש באי יכולת לקבל אשראי בנקאי כדי לרמוז לאותו אדם שנטילת אשראי מגוף חיצוני, שאינו ״מכיר״ את אותו, עלולה להתגלות כחרב פירוס?! כמו-כן, אין ספק כי קיימים יתרונות לנטילת אשראי מחברת כרטיסי האשראי: ביצוע מיידי וטלפוני, אין צורך בהוכחת יכולת לשלם או כושר השתכרות של הלווה, לרוב אין צורך בשיעבוד בטוחות וכדומה. 

אבהיר, אינני קורא להימנע מאשראי מחברות כרטיסי האשראי או מספקי אשראי חוץ בנקאיים (למשל חברות מימון חברתיים או חברות ביטוח ואחרים). יש להן יתרונות, כמו גם חברונות. אני קורא לרכישת ידע והבנה לפני שרצים למקורות כסף קלים. 

הבנה זו, ובפרט ההבנה כי יש שאלות שצריך לשאול, וחישובים פשוטים (יחסית) שצריך לדעת לחשב, יכולים להיות מוקנים לכולם במסגרת בתי הספר! לא צריך להמתין לקבלת סיוע מעמותות דוגמת פעמונים (אשר פונים אליה, לרוב, לאחר שהמשפחה כבר נקלעה לחובות משמעותיים) אין סיבה שתלמיד בתיכון לא ידע כיצד לחשב את עלות הריבית שמלווה מבקש לגבות ממנו! אין סיבה שתלמיד יצא ממערכת החינוך מבלי שידע לקרוא את תנאיו של הסכם הלוואה ושידע לחפש מהן האותיות הקטנות שלה! שום סיבה - מלבד היעדר לימוד בפועל של הנושא בתוכנית הלימודים.