יום שלישי, 17 בינואר 2017

השנה אנחנו מתחילים לעשות שינוי - חינוך פיננסי כבר בבתי הספר היסודיים

מזה תקופה אנו בפורום ועדי ההורים היישוביים שוקדים על פרטי התוכנית שלנו להכנסת החינוך הפיננסי אל בתי הספר ומרחבי הלמידה בישראל: ששוחחנו עם עמותות שונות המתמחות בתחום ("שיעור אחר", "חיים בפלוס", "צדק פיננסי" ואחרות), כולן מסכימות אתנו כי חינוך פיננסי לתלמידים ישפר את מצב המדינה בכלל, ומצב תושביה בפרט. שוחחנו עם רגולטורים כדוגמת משרד החינוך ובנק ישראל וקיימנו ישיבות עבודה עם הורי תלמידים ופעילים חברתיים. 


לאחר חודשיים של בחינת תכניות לימוד ומערכי שיעור הצגתי השבוע את עיקרי התוכנית של הצוות בפני הנהלת עמותת פורום ועדי ההורים היישוביים - הארגון היציג של ההורים במערכת החינוך.


ומה בתוכנית?
פורום ועדי ההורים היישוביים מבקש לפעול בשני ממדי זמן: תכנית לטווח ארוך ובה בעת לממש את המומנטום ולהתחיל גם בטווח הזמן המיידי.

בטווח הארוך:
החינוך הפיננסי צריך להיות חלק אינהרנטי בתוכנית הלימודים של תלמידי ישראל: החל מביה"ס היסודי ועד התיכון.
תחום הפיננסים אינו נופל בחשיבותו ממקצועות הלימוד כמו היסטוריה, מתמטיקה, אנגלית ואזרחות. כפי שכתבתי במועד מוקדם יותר, בוגר מערכת החינוך בישראל צריך לצאת עם ידע וכלים בסיסיים להתנהלות פיננסית נבונה. לדבר יש השלכות קריטיות על עתידו הכלכלי הן בהיבט האישי והן בהיבט המשפחתי. מחקרים מראים גם, כי החברה כולה מרוויחה כאשר קיימת מודעות פיננסית גבוהה בקרב הציבור.
לפיכך, אנו פועלים להכניס את התחום למערכת החינוך כשווה בין שווים, ליתר תחומי הדעת הנלמדים. הדבר אפשרי ותלוי בהתגייסות כל הגורמים לכך - כולל אתם, ההורים.

בטווח המיידי:

המלאכה רבה והזמן קצר.
במערכת החינוך מתגבש מהלך להכנסת תכנים בנושא, בהובלת שני הרגולטורים המרכזיים (בנק ישראל ומשרד החינוך)  אנו שמחים להיות שותפים שלהם במהלך.
במקביל, פורום ועדי ההורים היישוביים מגבש תוכנית אשר תוצע למנהלי ומנהלות בתי הספר היסודיים כבר בחודשיים הקרובים. התוכנית "טעימות פיננסיות" תאפשר להנהגת ההורים בבתי הספר לגייס את צוות הניהול, וביחד לרתום הורים מקהילת בית הספר, וכך להעביר את תכני הלימוד המותאמים, בעזרת עמותת "שיעור אחר", כבר בשנת הלימודים הנוכחית לתלמידי שכבות ג' ו-ד'.
בכוונתנו לשתף פעולה עם כל גורם אשר יראה בחינוך הפיננסי ערך מוביל.


איך ניתן להתגייס למאמץ?
בתי ספר אשר חברים בעמותת פורום ועדי ההורים היישוביים - ניתן להתעדכן באמצעות הנהגת ההורים היישובית בהתפתחויות.


בתי ספר שטרם הצטרפו לעמותה - ניתן לפנות במייל לקבלת פרטים. נא לרשום בנושא המייל "בקשה למידע על הצטרפות לעמותה". את המייל אעביר למנכ"ל העמותה.


הורים אשר מעוניינים להוות כח חלוץ בבית ספרם - אנא פנו במייל ורישמו בשורת הנושא "מוכן לתמוך בצוות חינוך פיננסי" בגוף המייל נא לציין טלפון נייד כדי שאוכל לצרף אתכם לרשימת תפוצה.
מייל: 
horim@david-margalit.com


יום חמישי, 12 בינואר 2017

עובדה: ידע פיננסי משפר איכות חיים

בהנחה ואנחנו מסכימים לאמירה כי איכות חיים של מדינה יכולה להימדד בתוצר הגולמי לנפש המיוצר בה (לפחות כאמת מידה השוואתית), ניתן להעזר בסקר בינלאומי שנערך ע"י S&P Global FinLit בשנת 2014, במסגרתו נשאלו כ-150 אלף נבדקים ב-140 מדינות שונות שאלות בארבעה תחומים. ואלו הן:

1. פיזור סיכונים
נניח שחסכת מעט כסף ליום סגריר. האם בטוח יותר לשים אותו בעסק אחד או בהשקעה אחת, או לפזר את הכסף בין מגוון השקעות או עסקים?
א.      בעסק אחד או השקעה אחת
ב.      במספר עסקים או השקעות
ג.       לא יודע

2. אינפלציה
נניח שבמהלך 10 השנים הקרובות יוכפל מחיר המוצרים שאת/ה רוכש/ת היום. בהנחה שגם הכנסתך תוכפל, מה תהיה ההשפעה על מספר המוצרים שתוכל/י לרכוש ביחס לכמות שאת/ה רוכש/ת היום?
א.      אוכל לרכוש יותר
ב.      אוכל לרכוש אותו הדבר
ג.       אוכל לרכוש פחות
ד.      לא יודע

3. חישובי ריבית רגילה
נניח שאת/ה נדרש/ת ללוות 1,000 ₪. מהו הסכום הנמוך יותר להחזיר כעבור שנה: 1,050 ₪ או קרן בתוספת 3% ריבית?
א.      1,050
ב.      קרן בתוספת 3% ריבית
ג.       אותו הדבר
ד.      לא יודע

4. חישובי ריבית דריבית
נניח שהנך מפקיד/ה כסף בפיקדון בבנק למשך שנתיים. הריבית שהבנק משלם היא 5% לשנה. מה תהיה הריבית שתשולם לך בשנה השניה?
א.      סכום נמוך יותר מששולם בשנה הראשונה
ב.      אותו סכום ששולם בשנה הראשונה.
ג.       סכום גבוה יותר מהסכום ששולם בשנה הראשונה.
ד.      לא יודע.

(התשובות הנכונות בסוף הרשימה)

לפי עקרונות הסקר, אדם נחשב בעל ידע פיננסי בסיסי (לפחות) במידה וענה על 3 מתוך 4 השאלות מעלה נכון. תתפלאו לשמוע שרק 33% מאוכלוסיית העולם הוגדרה לפי סקר זה כבעלת ידע פיננסי בסיסי (ומעלה). מרבית הבורות הפיננסית מתרכזת אמנם במדינות המתפתחות – אך גם זה נתון מטריד.

במפה המצורפת ניתן לראות כיצד התפלגו נתוני הסקר (ככל שהמדינה בהירה יותר, שיעור הבורות הפיננסית בה גדול יותר).

אגב, עד כמה שהדבר יפתיע... באיחוד האירופאי שיעור האוכלוסייה בעל ידע פיננסי בסיסי (ומעלה) עומד על 52% בלבד, כאשר מובילות הן מדינות צפון האיחוד (דנמרק, גרמניה, הולנד ושבדיה) בעוד שמדינות דרום האיחוד (איטליה ופורטוגל למשל) מחזיקות בכ- 45%-49% בעלי ידע פיננסי בסיסי (ומעלה) ואילו המדינות שהצטרפו אליו לאחר 2004 (קפריסין ובולגריה למשל), מפגרות באופן ניכר כאשר 35% ו-22% מתושביהן מחזיקים בידע פיננסי בסיסי (ומעלה), בהתאמה.
מדינת ישראל, תשאלו בוודאי, מככבת (לפחות לפי סקר זה) בקבוצת המדינות בהן שיעור הבורות הפיננסית הוא מהנמוכים בעולם 68% מתושבי ישראל בעלי ידע פיננסי בסיסי (ומעלה) - בהשוואה לעולם, מצבנו בהחלט טוב 

אך האם זה מספיק?

מדוע קיימת חשיבות לשיעור האוכלוסיה בעל הידע הפיננסי?
ובכן, הדבר נבחן בסקר האמור. מדינות העולם חולקו לפי קריטריון ה-GDP (תוצר גולמי לנפש) ל-50%5 המדינות ה"עשירות" וה"עניות". נמצא כי במדינות שהוגדרו כ"עניות", שיעור האוכלוסיה אשר היה לו ידע פיננסי בסיסי לפחות היה נמוך מ-30% בעוד שבמדינות ה"עשירות", התוצר הגולמי לנפש עלה ככל ששיעור בעלי הידע הפיננסי הבסיסי (לפחות) היה גבוה יותר. אגב, יכולה להשמע גם הטענה ההפוכה – כי ככל שהתוצר הגולמי לנפש גבוה יותר, המדינה משקיעה יותר בטיפוח החינוך הפיננסי של תושביה. ראו את הגרף מטה.

שיעורי הבורות הפיננסים, לפי המחקר, מתרכזים באוכלוסיה העניה, בעלת שנות הלימוד הנמוכות וכן, קיימים  גם ממצאים חד משמעיים לפיהם אצל קבוצת הנשים שיעור הבורות הפיננסית גבוהה יותר מאשר אצל אוכלוסיית הגברים המקבילה לה ביתר הפרמטרים.

מה ניתן לעשות? עבודה מתמדת! אין לכך תחליף.
לימוד הבסיס הפיננסי אינו מנת חלקה של מערכת החינוך בלבד. כל אחד ואחת מאיתנו יכולים לטפטף את החינוך הזה בכל מקום: כאשר עושים קניות בסופר, כאשר נותנים דמי כיס, כאשר בוחרים מתנה ליום ההולדת ואפילו כאשר נוסעים לארוחת ערב אצל הבא והסבתא.

במערכת החינוך יש הבנה כי תחום דעת זה חשוב. כבר עתה קיימות תוכניות לימוד אשר מתמקדות בקרב התלמידים הבוגרים יותר (כיתות ט' וי') אך גם בקרב תלמידי בתי הספר היסודיים הדברים מחלחלים אט אט לתוכניות הלימוד.

אנחנו בפורום ועדי ההורים היישוביים, הארגון היציג של ההורים מול משרד החינוך, לוקחים על עצמנו לפעול גם בתחום זה. בכוונתנו להציג משנה סדורה ולדרוש כניסה ברורה יותר, רחבה יותר ואיכותית כך שתלמיד יסיים את חוק לימודיו כאשר הוא מחזיק גם בידע פיננסי בסיסי שיאפשר לו להמשיך את דרכו בצבא ובחייו האישיים. להימנע ממלכודת פיננסיות מיותרות. ידע הוא כוח אמר פרנסיס בייקון - וידע פיננסי מהווה מכפיל כח לשאר הידע אשר רוכשים התלמידים במערכת החינוך שלנו.



(התשובות הנכונות: 1-ב, 2-ב, 3-ב, 4-ג)

יום שלישי, 10 בינואר 2017

חינוך פיננסי - מדוע ״לאשפז״ כשניתן למנוע?

הרי מן המוסכמות הוא שמניעת כניסתו של חולה לאישפוז, זולה יותר למערכת וטובה יותר לחולה ולחברה. מדוע אין יישום של רציונאל זה בתחום ה״מחלה״ בה לוקים צעירים רבים - היעדר מודעות פיננסית המפילה קורבנות צעירים לאישפוז במסדרונות ההוצאה לפועל ולנטל על ההורים?
אומר ללא כחל ושרק, מערכת החינוך שלנו יכולה להחשב על-ידי הקורא כמוצלחת יותר או מוצלחת פחות, אך בתחום אחד היא אינה מעניקה את הכלי הבסיסי ביותר הדרוש להבטחת עתידו של הדור המתבגר, בחייו הבוגרים.
תלמיד יכול להצטיין ב-5 יחידות במתמטיקה, להפליא הישגיו באנגלית וגם להיות בקיא ברזי תולדות עם ישראל. יחד עם זאת - אף אחד מאלו לא יסייע לו אם הוא ימצא עצמו מממן רכישת אופנוע חדש באמצעות השוק האפור!
ישאל התמים מדוע בכלל יגיע הנער לשוק האפור? ובכן, עיון קצר בעמודי החדשות ב"ישראל היום" או "ידיעות אחרונות" או כל עיתון יומי אחר (כן, אפילו "גלובס" ו"הארץ"יצביע על קיומן של מודעות לקבלתהלוואות במזומן שנמסרות תוך שעתיים ע"י שליח בתמורה לשיקים או לבעלי כרטיס אשראי. 
וגם אם לא לשוק האפור יגיע הנער, הרי שכאשר הנערה תקבל כרטיס אשראי חדש, מבריק ונוצץ, לאחר שתתקבל משכורתה הראשונה (לאחר הגיעה לגיל 18 כמובן), תתקשר אליה נציגה כריזמטית ומשכנעת של חברת האשראי ותציע לה הצעה מפתה  " יש לך יתרת אשראי פנויה!!!" תאמר לה הנציגה מן הצד השני של קו הטלפון, "יצאנו עתה במבצע ללקוחות חדשים ובאפשרותך לקבל עד 30,000 ₪ הלוואה לכל מטרה, אפילו לסיבוב שופינג בלונדון". ריבית? מציעת ההצעה לא תתמקד בנושא זה, שכן שאין לחברת האשראי אינטרס להבליט את העובדה כי הריבית הנגבית הינה בערך פי 7 מגובה ריבית הפריים. ואילו אצל הצרכן הצעיר, סביר להניח שללא הכרה מוקדמת של הנושא או הבנה מבית בתחום, כלל לא תתעורר השאלה בדבר המהותיות של פרט זה בהצעה (ועוד יותר של המענה שניתן לה). הווה אומר - אף לא אחד מהצדדים לשיחה יתעכבעל פרט "זניח" זה. 
אגב, הרפורמה שחוקקה לאחרונה במסגרת חוק התוכנית הכלכלית לשנים 2017-2018, להגברת התחרות באשראי הקמעונאי, אשר קובעת חובה על בנק לאומי והפועלים להיפרד מחברות כרטיסי האשראי שלהם ואף חותכת בשיעור ניכר את היקפי האשראי שעומד לרשות בעלי הכרטיסים  הבנקאיים, צפויה להחריף את המצב. מדוע? שכן הרוכשות הפוטנציאליות של חברות כרטיסי האשראי הינן קרנות השקעה (ככל הנראה זרות) ולא תאגידים פיננסיים מקומיים, שלא לדבר על אנשי עסקים מקומיים אחרים אשר חוק הריכוזיות מגביל אותם מרכישת שליטה על מוסדות פיננסיים. קרנות אלו נדרשות על-ידי המשקיעים בהן להראות תשואה ולא לשרת מטרה ציונית נעלה  הוזלת עלויות האשראי לצרכן.
הנה-כי-כן, אותו נער או נערה עלולים למצוא עצמם בפתחו של בור כלכלי עמוק עימו הם יחלו את חייהם כבוגרים. נטייתם של בורות אלו רק לגדול ולהעמיק.
לכן, החשיבות המירבית, לטעמי לפחות, שיש לתת הינה לאו דווקא להגדלת שיעור הלומדים 5 יחידות לימוד מתימטיקה, אשר היכולת "לתקן" (ללמוד ולהיבחן מחדש בבחינת הבגרות בזמן הצבא או לפני הגשת מועמדות לחוג הנכסף באוניברסיטה) בשלבים מאוחרים יותר קיימת. תיקון טעויות כלכליות עלול להיות קשה בהרבה. אין קץ לסיפורים על המשפחות שנכוו כתוצאה מנפילה כלכלית, בין של גרעין המשפחה או הצאצאים המתבגרים.

הכותב הינו חבר בעמותת פורום ועדי ההורים היישוביים ומרכז מטעמה את נושא החינוך הפיננסי במערכת החינוך. 

יום שלישי, 3 בינואר 2017

חינוך פיננסי להשגת אוריינות פיננסית – מדוע חשוב

תלמידים במערכת החינוך בישראל סופגים במשך שנים-עשר שנות הלימוד המנדטוריות מגוון תחומי לימוד וחינוך. החל מידיעת השפה, מתמטיקה, היסטוריה (הן של עם ישראל והן של העולם), תורה ויהדות, שפות זרות נוספות וכדומה. יחד עם זאת, תלמידים אשר אינם בוחרים להרחיב דעת בתחומי הכלכלה, לא יפגשו בתחומי הלימוד אשר הינם אבן יסוד לחיים בוגרים – החינוך הפיננסי.

מהו חינוך פיננסי, ישאלו מרבית ההורים, אשר אולי נתקלו בנושא לימוד "מפתח הלב" או "מחול" במערכת השעות של ילדיהם, אך מעולם לא ראו את צמד המילים "חינוך פיננסי" באותה המערכת. בהגדרה, חינוך פיננסי הינו "פעילות של חינוך, הדרכה והפצת מידע, שמטרתם יצירת אוריינות פיננסית בקרב יחידים ומשפחות, מתוך מחשבה שפעילות זו תאפשר להם לנהל טוב יותר את פעילותם הכלכלית, בתוך המערכת הכלכלית החברתית הקיימת".

אוריינות פיננסית, הנה כי-כן, הינה התוצאה המיוחלת. ההגדרה של ה-OECD למונח היא "תהליך באמצעותו צרכנים פיננסיים משפרים את הבנתם במוצרים פיננסיים ובאמצעות מידע, הוראות ועצות מפתחים כישורים וביטחון המקנים להם מודעות גבוהה יותר לסיכונים והזדמנויות פיננסיים. הכישורים מאפשרים להם לבצע בחירות מושכלות וצעדים אפקטיביים, המשפרים את התנהלותם הפיננסית".
אך איך הדבר מתבטא בפועל? מה מתבקש ללמד בתחום דעת זה? 

חינוך פיננסי עוסק ראשית בהבנת מושגי היסוד: כסף, השקעה, הלוואה, בנק, ריבית, אינפלציה, דפלציה וכדומה. כמו-כן, אמורה להיות מוקנית לתלמיד הבנה של מושגי הבסיס בנושא צרכנות: פרסום (חיובי ושלילי), הטיות צריכה, זכויות הצרכן וכדומה. על תוכנית ראויה בתחום להתאים, ביחס לכל שכבת גיל אליה היא מופנית, את העקרונות והתובנות ביחס לאופן שבו אותה קבוצת יעד תוכל להבין ולהפנים נכונה את התוכן ויותר מכך – לעשות שימוש בתוכן.

משרד החינוך שקד על אסטרטגיה מקיפה בנושא, ופרסם בחודש אוקטובר 2012 מסמך לדיון בנושא "אסטרטגיה לאומית לקידום חינוך פיננסי בישראל". במסגרת תוכנית זו פרש המשרד את עמדתו, לפיה בכל גיל ניתן לחשוף תלמיד לחינוך פיננסי – כל גיל לפי עולם המושגים המתאים לו. 

השאיפה, למיטב הבנתי, היא להגיע לרמת אוריינות פיננסית שתיגע בכל אחד, החל מהילדים וכלה במבוגרים.

מדוע להתחיל דווקא אצל הילדים? המענה לכך טריוויאלי. ילדים נחשפים לנושאים פיננסיים כבר מילדות. בין אם במסגרת צפייה בטלוויזיה, בין אם בימי הולדת או בחגים וגם כאשר הם מתלווים להוריהם בעת עריכת קניות בסופר השכונתי. ככל שהילדים מתבגרים הם יחשפו לתחומים רחבים יותר שידרשו את הבנתם הפיננסית ואת יכולתם לפתח מטריצה של קבלת החלטות פיננסיות: החל משימוש בדמי כיס, פתיחת חשבון בנק ושימוש בו, והמשך בהתקשרויות חוזיות (משמעותיות יותר ומשמעותיות פחות). כאשר יגדלו,  יהיה עליהם להפנים את האופן בו מנהלים חשבון בנק אשר כולל לא רק שימוש ביתרה חיובית, כי אם גם שימוש באשראי, נטילת הלוואות, התחייבויות ארוכות טווח (משכנתא) ועוד. לכל אלו השפעות מהותיות ביותר על יכולתו של האדם לנהל את חייו. 

היה ורכש האדם את האוריינות הפיננסית, ידע הוא כיצד לכלכל צעדיו ביתר תבונה, ולהימנע ממכשולים אשר ארוכה מהם הדרך חזרה אל התלם. יודגש, כי מתן הכלים לאדם לא יחסנו אותו מטעויות, אך הם יוכלו לסייע לו לחמוק מחלקן ולאתר את אלו מהן לא חמק בשלב מוקדם יותר, לו לא היה בעל אוריינות פיננסית. והרי מן המוסכמות הוא, כי בעיה שאותרה קלה יותר לפתרון מהבעיה שקיימת ושטרם אותרה.

לגישתי, הטמעת החינוך הפיננסי והקניית אוריינות פיננסית בגיל הצעיר, תניב את ההשפעה המהותית ביותר במעגל החיים. כל אחד מ"השלבים" הבאים במעגל יכול להתרחש בכל גיל, ובמקביל.