יום שלישי, 3 בינואר 2017

חינוך פיננסי להשגת אוריינות פיננסית – מדוע חשוב

תלמידים במערכת החינוך בישראל סופגים במשך שנים-עשר שנות הלימוד המנדטוריות מגוון תחומי לימוד וחינוך. החל מידיעת השפה, מתמטיקה, היסטוריה (הן של עם ישראל והן של העולם), תורה ויהדות, שפות זרות נוספות וכדומה. יחד עם זאת, תלמידים אשר אינם בוחרים להרחיב דעת בתחומי הכלכלה, לא יפגשו בתחומי הלימוד אשר הינם אבן יסוד לחיים בוגרים – החינוך הפיננסי.

מהו חינוך פיננסי, ישאלו מרבית ההורים, אשר אולי נתקלו בנושא לימוד "מפתח הלב" או "מחול" במערכת השעות של ילדיהם, אך מעולם לא ראו את צמד המילים "חינוך פיננסי" באותה המערכת. בהגדרה, חינוך פיננסי הינו "פעילות של חינוך, הדרכה והפצת מידע, שמטרתם יצירת אוריינות פיננסית בקרב יחידים ומשפחות, מתוך מחשבה שפעילות זו תאפשר להם לנהל טוב יותר את פעילותם הכלכלית, בתוך המערכת הכלכלית החברתית הקיימת".

אוריינות פיננסית, הנה כי-כן, הינה התוצאה המיוחלת. ההגדרה של ה-OECD למונח היא "תהליך באמצעותו צרכנים פיננסיים משפרים את הבנתם במוצרים פיננסיים ובאמצעות מידע, הוראות ועצות מפתחים כישורים וביטחון המקנים להם מודעות גבוהה יותר לסיכונים והזדמנויות פיננסיים. הכישורים מאפשרים להם לבצע בחירות מושכלות וצעדים אפקטיביים, המשפרים את התנהלותם הפיננסית".
אך איך הדבר מתבטא בפועל? מה מתבקש ללמד בתחום דעת זה? 

חינוך פיננסי עוסק ראשית בהבנת מושגי היסוד: כסף, השקעה, הלוואה, בנק, ריבית, אינפלציה, דפלציה וכדומה. כמו-כן, אמורה להיות מוקנית לתלמיד הבנה של מושגי הבסיס בנושא צרכנות: פרסום (חיובי ושלילי), הטיות צריכה, זכויות הצרכן וכדומה. על תוכנית ראויה בתחום להתאים, ביחס לכל שכבת גיל אליה היא מופנית, את העקרונות והתובנות ביחס לאופן שבו אותה קבוצת יעד תוכל להבין ולהפנים נכונה את התוכן ויותר מכך – לעשות שימוש בתוכן.

משרד החינוך שקד על אסטרטגיה מקיפה בנושא, ופרסם בחודש אוקטובר 2012 מסמך לדיון בנושא "אסטרטגיה לאומית לקידום חינוך פיננסי בישראל". במסגרת תוכנית זו פרש המשרד את עמדתו, לפיה בכל גיל ניתן לחשוף תלמיד לחינוך פיננסי – כל גיל לפי עולם המושגים המתאים לו. 

השאיפה, למיטב הבנתי, היא להגיע לרמת אוריינות פיננסית שתיגע בכל אחד, החל מהילדים וכלה במבוגרים.

מדוע להתחיל דווקא אצל הילדים? המענה לכך טריוויאלי. ילדים נחשפים לנושאים פיננסיים כבר מילדות. בין אם במסגרת צפייה בטלוויזיה, בין אם בימי הולדת או בחגים וגם כאשר הם מתלווים להוריהם בעת עריכת קניות בסופר השכונתי. ככל שהילדים מתבגרים הם יחשפו לתחומים רחבים יותר שידרשו את הבנתם הפיננסית ואת יכולתם לפתח מטריצה של קבלת החלטות פיננסיות: החל משימוש בדמי כיס, פתיחת חשבון בנק ושימוש בו, והמשך בהתקשרויות חוזיות (משמעותיות יותר ומשמעותיות פחות). כאשר יגדלו,  יהיה עליהם להפנים את האופן בו מנהלים חשבון בנק אשר כולל לא רק שימוש ביתרה חיובית, כי אם גם שימוש באשראי, נטילת הלוואות, התחייבויות ארוכות טווח (משכנתא) ועוד. לכל אלו השפעות מהותיות ביותר על יכולתו של האדם לנהל את חייו. 

היה ורכש האדם את האוריינות הפיננסית, ידע הוא כיצד לכלכל צעדיו ביתר תבונה, ולהימנע ממכשולים אשר ארוכה מהם הדרך חזרה אל התלם. יודגש, כי מתן הכלים לאדם לא יחסנו אותו מטעויות, אך הם יוכלו לסייע לו לחמוק מחלקן ולאתר את אלו מהן לא חמק בשלב מוקדם יותר, לו לא היה בעל אוריינות פיננסית. והרי מן המוסכמות הוא, כי בעיה שאותרה קלה יותר לפתרון מהבעיה שקיימת ושטרם אותרה.

לגישתי, הטמעת החינוך הפיננסי והקניית אוריינות פיננסית בגיל הצעיר, תניב את ההשפעה המהותית ביותר במעגל החיים. כל אחד מ"השלבים" הבאים במעגל יכול להתרחש בכל גיל, ובמקביל.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה