יום חמישי, 12 בינואר 2017

עובדה: ידע פיננסי משפר איכות חיים

בהנחה ואנחנו מסכימים לאמירה כי איכות חיים של מדינה יכולה להימדד בתוצר הגולמי לנפש המיוצר בה (לפחות כאמת מידה השוואתית), ניתן להעזר בסקר בינלאומי שנערך ע"י S&P Global FinLit בשנת 2014, במסגרתו נשאלו כ-150 אלף נבדקים ב-140 מדינות שונות שאלות בארבעה תחומים. ואלו הן:

1. פיזור סיכונים
נניח שחסכת מעט כסף ליום סגריר. האם בטוח יותר לשים אותו בעסק אחד או בהשקעה אחת, או לפזר את הכסף בין מגוון השקעות או עסקים?
א.      בעסק אחד או השקעה אחת
ב.      במספר עסקים או השקעות
ג.       לא יודע

2. אינפלציה
נניח שבמהלך 10 השנים הקרובות יוכפל מחיר המוצרים שאת/ה רוכש/ת היום. בהנחה שגם הכנסתך תוכפל, מה תהיה ההשפעה על מספר המוצרים שתוכל/י לרכוש ביחס לכמות שאת/ה רוכש/ת היום?
א.      אוכל לרכוש יותר
ב.      אוכל לרכוש אותו הדבר
ג.       אוכל לרכוש פחות
ד.      לא יודע

3. חישובי ריבית רגילה
נניח שאת/ה נדרש/ת ללוות 1,000 ₪. מהו הסכום הנמוך יותר להחזיר כעבור שנה: 1,050 ₪ או קרן בתוספת 3% ריבית?
א.      1,050
ב.      קרן בתוספת 3% ריבית
ג.       אותו הדבר
ד.      לא יודע

4. חישובי ריבית דריבית
נניח שהנך מפקיד/ה כסף בפיקדון בבנק למשך שנתיים. הריבית שהבנק משלם היא 5% לשנה. מה תהיה הריבית שתשולם לך בשנה השניה?
א.      סכום נמוך יותר מששולם בשנה הראשונה
ב.      אותו סכום ששולם בשנה הראשונה.
ג.       סכום גבוה יותר מהסכום ששולם בשנה הראשונה.
ד.      לא יודע.

(התשובות הנכונות בסוף הרשימה)

לפי עקרונות הסקר, אדם נחשב בעל ידע פיננסי בסיסי (לפחות) במידה וענה על 3 מתוך 4 השאלות מעלה נכון. תתפלאו לשמוע שרק 33% מאוכלוסיית העולם הוגדרה לפי סקר זה כבעלת ידע פיננסי בסיסי (ומעלה). מרבית הבורות הפיננסית מתרכזת אמנם במדינות המתפתחות – אך גם זה נתון מטריד.

במפה המצורפת ניתן לראות כיצד התפלגו נתוני הסקר (ככל שהמדינה בהירה יותר, שיעור הבורות הפיננסית בה גדול יותר).

אגב, עד כמה שהדבר יפתיע... באיחוד האירופאי שיעור האוכלוסייה בעל ידע פיננסי בסיסי (ומעלה) עומד על 52% בלבד, כאשר מובילות הן מדינות צפון האיחוד (דנמרק, גרמניה, הולנד ושבדיה) בעוד שמדינות דרום האיחוד (איטליה ופורטוגל למשל) מחזיקות בכ- 45%-49% בעלי ידע פיננסי בסיסי (ומעלה) ואילו המדינות שהצטרפו אליו לאחר 2004 (קפריסין ובולגריה למשל), מפגרות באופן ניכר כאשר 35% ו-22% מתושביהן מחזיקים בידע פיננסי בסיסי (ומעלה), בהתאמה.
מדינת ישראל, תשאלו בוודאי, מככבת (לפחות לפי סקר זה) בקבוצת המדינות בהן שיעור הבורות הפיננסית הוא מהנמוכים בעולם 68% מתושבי ישראל בעלי ידע פיננסי בסיסי (ומעלה) - בהשוואה לעולם, מצבנו בהחלט טוב 

אך האם זה מספיק?

מדוע קיימת חשיבות לשיעור האוכלוסיה בעל הידע הפיננסי?
ובכן, הדבר נבחן בסקר האמור. מדינות העולם חולקו לפי קריטריון ה-GDP (תוצר גולמי לנפש) ל-50%5 המדינות ה"עשירות" וה"עניות". נמצא כי במדינות שהוגדרו כ"עניות", שיעור האוכלוסיה אשר היה לו ידע פיננסי בסיסי לפחות היה נמוך מ-30% בעוד שבמדינות ה"עשירות", התוצר הגולמי לנפש עלה ככל ששיעור בעלי הידע הפיננסי הבסיסי (לפחות) היה גבוה יותר. אגב, יכולה להשמע גם הטענה ההפוכה – כי ככל שהתוצר הגולמי לנפש גבוה יותר, המדינה משקיעה יותר בטיפוח החינוך הפיננסי של תושביה. ראו את הגרף מטה.

שיעורי הבורות הפיננסים, לפי המחקר, מתרכזים באוכלוסיה העניה, בעלת שנות הלימוד הנמוכות וכן, קיימים  גם ממצאים חד משמעיים לפיהם אצל קבוצת הנשים שיעור הבורות הפיננסית גבוהה יותר מאשר אצל אוכלוסיית הגברים המקבילה לה ביתר הפרמטרים.

מה ניתן לעשות? עבודה מתמדת! אין לכך תחליף.
לימוד הבסיס הפיננסי אינו מנת חלקה של מערכת החינוך בלבד. כל אחד ואחת מאיתנו יכולים לטפטף את החינוך הזה בכל מקום: כאשר עושים קניות בסופר, כאשר נותנים דמי כיס, כאשר בוחרים מתנה ליום ההולדת ואפילו כאשר נוסעים לארוחת ערב אצל הבא והסבתא.

במערכת החינוך יש הבנה כי תחום דעת זה חשוב. כבר עתה קיימות תוכניות לימוד אשר מתמקדות בקרב התלמידים הבוגרים יותר (כיתות ט' וי') אך גם בקרב תלמידי בתי הספר היסודיים הדברים מחלחלים אט אט לתוכניות הלימוד.

אנחנו בפורום ועדי ההורים היישוביים, הארגון היציג של ההורים מול משרד החינוך, לוקחים על עצמנו לפעול גם בתחום זה. בכוונתנו להציג משנה סדורה ולדרוש כניסה ברורה יותר, רחבה יותר ואיכותית כך שתלמיד יסיים את חוק לימודיו כאשר הוא מחזיק גם בידע פיננסי בסיסי שיאפשר לו להמשיך את דרכו בצבא ובחייו האישיים. להימנע ממלכודת פיננסיות מיותרות. ידע הוא כוח אמר פרנסיס בייקון - וידע פיננסי מהווה מכפיל כח לשאר הידע אשר רוכשים התלמידים במערכת החינוך שלנו.



(התשובות הנכונות: 1-ב, 2-ב, 3-ב, 4-ג)

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה