יום שלישי, 28 בפברואר 2017

תלמידה: "כסף מגיע לארנק ההורים מעבודה" - טעימה ראשונה

ביום שישי האחרון (24 בפברואר, 2017) קיימנו בביה"ס היסודי ע"ש דוד בן-גוריון בכפ"ס את יום ההורה המעשיר השנתי (רבות נכתב על חשיבות המעורבות של ההורים בבתי הספר). במסגרת זו הגיעו הורי התלמידים בביה"ס לתת כ-30 הרצאות לתלמידים! בנושאים שונים ומגוונים.

בד"כ אינני משתתף כמרצה פעיל ביום זה, שכן אני מעדיף לוודא כי המכלול כולו מתנהל באופן מיטבי. השנה חרגתי ממנהגי, הן כיוון שהאחראי מטעם הנהגת ההורים בביה"ס, ד"ר אביגדור אלדר, "הרים" את הפרויקט, ביחד עם צוות ביה"ס בצורה מדהימה, והן כיוון שבחרתי "לנסות" עם התלמידים שניים ממערכי השיעור שברצוננו להעביר במסגרת "טעימות פיננסיות", בשכבות ג' ו-ד' בתפוצה כלל ארצית.

מערך השיעור הראשון היה "כוח הכסף". מדובר על משחק חינוכי-חווייתי, אשר מטרתו לערוך לתלמידים היכרות ראשונה עם מושגים פיננסיים. שני גיבורי "כוח הכסף" צריכים את עזרת תלמידי הכיתה בפיצוח חידות ומשימות. לפני כל משימה עולה קריאה לעזרה, שלה נענים הגיבורים. ילדי הכיתה משמשים כסוכנים המסייעים לשני הגיבורים, ומסייעים להם להתמודד על כל הקריאות, לפתור את הבעיות ולענות על השאלות.


נושאים שעולים לדיון במערך:
·      מהיכן מגיע הכסף להורים/ לילדים?
·      סדר עדיפויות בשימוש בכסף (כולל היבטי קיימות ומוצרים תחליפיים)
·      מהיכן יכול ילד להשיג כסף (לרבות ביצוע מטלות, מיחזור, מו"מ)?
·      מהן הדרכים לחיסכון? לשם מה חוסכים? האם כדאי לדחות סיפוקים?
·      היכן ניתן לשמור את הכסף?   

מערך השיעור השני היה "משפחות או יותר". כמו במערך "כוח הכסף", מדובר גם-כן במשחק חינוכי-חווייתי, דמוי משחק המונופול שכולנו גדלנו עליו, אשר מטרתו הינה להכיר לתלמידים אפשרויות שונות להתנהלות המשפחתית הפיננסית. הכיתה מתחלקת למספר קבוצות (משפחות), שלכל אחת מאפיינים שמוגדרים לה (משפח אופים, בנאים, פנסיונרים וכד'). כל משפחה, בתורה, משליכה קובייה ומתקדמת על לוח המשחק, תוך כדי מענה על שאלות, פתרון בעיות והתחבטות באפשרויות הניצבות מולה.




נושאים שעולים לדיון במערך:
·      השוואה בין מבצעים, הערכת סדר גודל של עלויות מוצרים
·      דרכי חיסכון (לרבות קיימות).
·      סדר עדיפויות בשימוש בכסף (כולל היבטי חיסכון, קיימות ומוצרים תחליפיים)
·      מהיכן מגיע הכסף? מה קורה כאשר מוציאים יותר ממה שיש?
·      מונחים בסיסיים בכלכלה ובנקאות


אודה כי האתגר להיכנס לכיתת לימוד בביה"ס היסודי הוא גדול – מי שלא ניסה זאת – מפסיד. הגם שאני מכיר את התנהגותם, התנהלותם, ואת הטמפרמנט של טווח גילאים זה, שכן מתוך 3 זאטוטים שאני מגדל בבית, שניים נמצאים בטווח גילאים זה, כאשר נכנסים לכיתה – נכנסים למטווח. אינכם יודעים מהיכן תבוא השאלה הבאה, באיזה נושא היא תהיה או הצורך לתת מענה לבעיות התנהגות (כן, גם זה היה). גיליתי (ולא להפתעתי, אודה) כי יכולותיהם של התלמידים לספוג מידע, לנתח אותו ולעבד אותו מופלאה. מרבית הילדים שהשתתפו בשיעורים לא נגעו בנושא הפיננסי בעבר, לפחות לא מעבר לקבלת דמי כיס וצריכתם המידית. יחד עם זאת, כאשר התחלנו לשוחח עם סדרי העדפה של מוצרים שונים (למשל – האם עדיף להוציא את דמי הכיס המוגבלים על צעצוע שברירי או לחסוך לטובת כדורסל שיכול לשמש לטווח ארוך; או האם עדיף לרכוש פחית שתיה ממותקת או כריך), הפעילו התלמידים את הצילינדרים והשיבו תשובות אינטליגנטיות (לא מפתיע...) אך גם מנומקות מאד.

כעבור שלוש שעות לערך, באתי לאסוף את ילדיי מביה"ס. בעודנו הולכים הביתה, צעדה לפנינו אם וילדתה, אשר השתתפה בשיעור "כוח הכסף". האם שוחחה עם הילדה על ההרצאה שהשתתפה בה, וכך שמעתי, ממקור ראשון, את הקלט שהגיע הביתה – הילדה סיפרה לאימה כי למדה על כך ש"כסף מגיע לארנק של ההורים מעבודה", ש"חשוב לתכנן מה רוצים לקנות, ושגם אין בעיה לקנות לפעמים ממתק" וכן כי "לא תמיד צריך לבזבז את כל מה שיש ושכדאי גם לחסוך". הורה אחר פנה אלי ועדכן כי, בנו סיפר בבית כי למד "להתנהל נכון עם כסף" וכן "איך באותו הסכום ניתן להשיג יותר דברים".

חברים יקרים – אם אלו התוצרים שהילדים באותו היום "לקחו" הביתה, אני את שלי באותו היום עשיתי.



ויש להזכיר כי, תכנים של חינוך פיננסי אינם זרים למערכת החינוך. במסגרת הוראת מדעי החברה קיימים מערכי שיעור שכבר היום בתי הספר יכולים לבחור להטמיעם בתכנית הלימודים. הבעיה היא שגם אם הדבר אפשרי, הרי שלמרבית הצער הדבר אינו נפוץ במערכת החינוך, וכאשר כן נמצא הנושא במערכת, הרי שלרוב מדובר על תכנים בבתי הספר התיכוניים ופחות בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים.

בדיוק באותו האופן אני מאמין שפרויקט "טעימות פיננסיות" של פורום ועדי ההורים היישוביים יוכל לצייד במערכי השיעור הורים בכל בתי הספר (השנה בכיתות ג' ו-ד') שיבואו ויטמנו את הזרע הראשון – והתלמידים, כך אני מקווה, יבואו לבקש עוד ידע בנושא הזה – לאחר יסודות הקריאה, הכתיבה והקניית יכולת איתור מידע עצמאי, אין רביעי לו בחשיבותו מתוך תחומי הדעת שניתן ללמד בבתי הספר, לדעתי האישית לפחות.

יום שלישי, 21 בפברואר 2017

דה מרקר: הכסף על הרצפה, למה שלא תרימו אותו? תשובה: כי מי בכלל יודע עליו?!

במאמרו של אסא ששון בדה מרקר מיום ב' (20/2/2017) בנושא הר הכסף - אתר האינטרנט שפיתח משרד האוצר ואשר מטרתו לאפשר לציבור, אשר במשך שנים רבות חסך (או נחסכו עבורו) כספים בקופות גמל או בחשבונות בנק שונים, מובא לדיון נושא רחב ומהותי יותר - נושא המודעות (אוריינות פיננסית). המאמר, אשר מביא ממצאים של מחקר שנערך על-ידי שתי חוקרות, פרופ' אורלי שדה  והדוקטורנטית מאיה הרן רוזן, מציג בפני הקורא עובדה ושאלה בעקבותיה. העובדה הנה כי לציבור הישראלי ניתן כלי פשוט לאיתור חסכונות אבודים. כדי לבצע איתור של חסכונות אלו, כל שנדרש מהבודק הנו מספר תעודת הזיהוי שלו ומועד הנפקתה. זהו! הזנה קצרה של הפרטים ומול עיניכם המשתאות יופיע ציון של כל גוף מוסדי או בנק בו יש לכם חשבון עם כספים, שלא הייתה בו תנועה במשך השנה האחרונה.

השאלה: אם הדברים כל כך פשוטים, מדוע לא בדקנו כולנו את האוצרות החבויים שלנו?
התשובה הכנה אינה נעימה לאוזן ואף עצובה - רמת המודעות שלנו לסביבתנו הפיננסית (המונח האקדמי לכך הינו אוריינות פיננסיתלוקה בחסר ולכן, אף שהדרך לאיתור החסכונות האבודים מוגשת לנו על כפית של כסף, אנחנו ממעטים לעשות בה שימוש.  

התוצאה: הכספים בחסכונות שלנו ממשיכים לצבור עמלות ודמי ניהול ויתרות החובה בעו"ש של האדם הממוצע ממשיכה לטפוח ולייצר זרם הכנסות, אף היא, לבנקים ולחברות המנהלות של הגופים המוסדיים וחברות הביטוח.

הפתרון: כפי שפרופ' שדה מצוטטת במאמר "צריך להכניס את הנושא של אוריינות פיננסית בצורה משמעותית יותר לבתי הספר, וצריך לדאוג לשלוח צוותים חסרי פניות לאוכלוסיות מוחלשות, שיסבירו מול המחשב איך עושים את זה. זה לא פחות חשוב מהפרסום".

איך עושים זאת? כיצד מכניסים את הנושא לחשיבה האקטיבית של הילדים/נוער?
לשם כך פורום ועדי ההורים היישוביים מגבש תכנית מסודרת, אשר עליה אנו עמלים ביחד עם שותפים לדרך: עמותת "שיעור אחר", "פורום חירות פיננסית" (מבית מדרשה של שרי אריסון), גופים נוספים מהמגזר השלישי, ובהתייעצות עם בנק ישראל והכל תוך תיאום שוטף עם משרד החינוך. אנו מקווים כי כבר בשנה"ל הנוכחית נוכל להביא תכנים ראשוניים לכמה שכבות גיל בבתי הספר היסודיים בארץ, וזאת במסגרת של הירתמות הורים לפעילות חווייתית בשילוב תכנים מקצועיים ופדגוגים. שיתוף הפעולה הרחב לו אנו זוכים, מכלל הגופים עימם אנו משוחחים, מביא להרגשה כי עתה הוא הזמן בו אנו יכולים להביא ערך מוסף זה.

ומה ביחס להר הכסף? ובכן, ככל שנזכה להעניק לילדים שלנו את ראשית הבנה פיננסית, גם אנו, ההורים, נתחיל לשאול את השאלות הנכונות. כאשר נזכיר לתלמידים את הפרויקט של "חיסכון לכל ילד" ונלמד אותם מה המשמעות של הכספים שהמדינה והוריהם צוברים בעבורם בכל חודש בקופת גמל או תכנית חיסכון בנקאית (ונשאל אותם גם מה לדעתם עדיף - שילכו לעשות שיעורי בית), אז גם אנו, ההורים, ניזכר (אולי) שיש לנו חיסכון שנשכח ונלך לחפש אותו.


השינוי מתחיל בילדים. אנחנו כבר נצעד בעקבותיהם, שהרי "אם יוצאים, מגיעים למקומות נפלאים", כאמירתו של ד"ר סוס...

יום ראשון, 12 בפברואר 2017

זהירות - ליסניג להמונים לפניך!

במגזין ערוץ 10, אשר שודר במוצאי השבת האחרונה, הובאה כתבה מקיפה על שוק הרכב החדש בישראל.
בכתבה הוצגו נתונים מסקרנים: 

  • במהלך 12 החודשים האחרונים עלו על כבישי ישראל כ-300 אלף (!!!) כלי רכב חדשים,
  • כ-50 אלף מתוכם בחודש ינואר 2017 לבדו. 
רכבים אלו נרכשים עם שיעורי הון עצמי נמוכים (אם בכלל...) והכל באדיבות חברות המימון או הבנקים השונים. חברות המימון (חלקן בכלל בבעלות חברות הטרייד אין) וכן הבנקים, נלהבים להעניק הלוואות של עשרות אלפי ש"ח לרוכשים הנרגשים שכבר מתים להיכנס לג'יפון החדש שלהם. תנאיי קבלת הלוואות לקניית הרכב מחמירים מאוד - לרוב צריך להגיש בקשה. וזהו. קיבלת.

כמה שאלות נשאלות:
1. מדוע קיימת התלהבות כ"כ גדולה, מצד תאגידי המימון, לתת מימון לרכישת רכב?
2. מדוע קיימת התלהבות כ"כ גדולה, מצד רוכשי הרכבים, לקבל מימון לרכישת רכב?
3. מה העלויות לשיטת מימון זו?
4. מתי עלולים דברים להסתבך?


הבה נבחן את הנושא מתוך גישת החינוך הפיננסי - עולות מספר שאלות: 
1. מדוע קיימת התלהבות וקלות גדולה, מצד תאגידי המימון והבנקים, לתת מימון לרכישת רכב?
2. מדוע קיימת התלהבות וקלות דעת גדולה, מצד רוכשי הרכבים, לקבל מימון לרכישת רכב?
3. מה העלויות, הגלויות והסמויות, לשיטת מימון זו?
4. מתי עלולים דברים להסתבך?


ננסה לנתח את המצב ומתוך כך נגיע לתשובות
מצב השווקים הפיננסיים היום הינו של עודפי מזומנים אצל תאגידים ויחידים רבים. 
אותם תאגידים בעלי יתרות מזומן, אשר בעבר נהגו להשקיע את עודפי המזומנים שלהם בשוק המניות והאג״ח, חיפשו אלטרנטיבות השקעה אחרות. ומדוע?


בעבר התשואות על השקעות נעו בין 8%-10% בשוק המניות ובשווקי האג"ח 3%-6% ע"פ משתנים שונים כדוגמת זהות הלווה, רמת הסיכון וכו'. כמו-כן, בטרם המשבר הפיננסי של 2008, היתה תקופה של צמיחה יחסית (לאחר היציאה ממשבר הדוט.קום של 2001). חברות רבות השקיעו את המזומנים שלהם בעיקר בפיתוח עסקיהם כך שחלקם ב״תידלוק״ שוק ההון היה נמוך.


מאחר שהתתמודדות של הבנקים המרכזיים עם משבר שנת 2008 כלל הפחתה ניכרת בריביות - עד כדי איפוסן לתקופה של כ-7 שנים, חלה בהדרגה ירידה גם בתשואות האג"ח הממשלתי והקונצרני וגם ושוק המניות נסק והגיע לפסגות כאלו שגרמו לפחד גבהים בקרב המשקיעים.  


כיום המצב הוא שהמשקיעים בשווקי ההון יכולים להשיג תשואה של 2%-3% על הלוואות לזמן קצר (עם סיכון) ותשואה אפסית באג"ח ממשלתי. משקיעים אלו הבינו כי הם חייבים לחפש אפיקי השקעה אחרים - ואז מצאו את שוק מימון הרכב...


מסקנה :  אין למשקיעים המתוחכמים אפיקי השקעה עם תשואות אטרקטיביות על הכספים הפנויים.


מתוך כך עולות הנקודות הבאות: 
עודף הכסף אצל הציבור הינו גורם מעודד צריכה. ככל שאנו מרוויחים יותר, אנו מבזבזים יותר. וכך הביקוש לסחורות/מוצרים עולה, ולכן עלה גם הביקוש לכלי רכב.


משקיעים מתוחכמים, שהצטבר אצלם כסף, חיפשו לווים שיסכימו לשלם תשואה גבוהה מזו שניתן לקבל בשוק ההון.
זוכרים שהריביות בשוק האג"ח כבר לא אטרקטיביות ושוק המניות מפחיד כרגע? כך נוצר ביקוש עולה להלוואות מימון רכישת כלי רכב, שכן העלות הגלויה עליהן אינה גבוהה (לא כך לגבי העלות הסמויה...).


מדובר על גלגל המסובב את עצמו- הציבור מקבל ערוץ זמין למימון צריכה של כלי הרכב, ולכן הוא צורך אותם.
אנשי השיווק המתוחכמים של חברות המימון מחנכים את הלקוח להאמין כי מקבלים את הרכב ״ללא כסף על החשבון״. כל שנדרש מהלקוח הפוטנציאלי הוא לעמוד בתשלום חודשי זניח יחסית לשווי הנכס הנרכש. עלות הרכב נפרשת על פני 36 עד 60 חודשים.


מה, לא תיקח ג'יפון חדש, 0 ק"מ, ב-1,500 ₪ לחודש? בטח תיקח. לכל החבר'ה בשכונה יש רכב חדש למה שלי לא יהיה גם? 1,500 ש"ח בחודש?? קטן עליי...


אצל מי שדוגל בעידוד והטמעת החינוך הפיננסי כאורח חיים, מצב זה מניף דגל אדום. הרי לא סתם חברות המימון מבליטות את הסכום החודשי ומעלימות את הסכום הכולל. הסתכלו בעצמכם על שלטי הפרסומת של חברות הליסינג: טרייד מוביל, אלבר, אלדן, שלמה Six. כאשר תהליך המיקוח הופך להיות על התשלום החודשי ולא על הסכום הכולל – הכח עבר לידי המוכר. תשאלו כל איש מכירות מתחיל מה יותר קל למכור. מוצר שעולה 1,500 ש"ח בחודש או מוצר שעולה 150,000 במיידי? זה די ברור.  


יכולת המיקוח של הצרכן על התשלום החודשי ועל הפחתה של 10% מ-1,500 ₪ למשל, מוטלת בספק. מה עוד שהרכב החדש מנצנץ מעבר לחלון. גלגלי מגנזיום מבריקים ונתוני פתיחה של 0 עד 100 קמ״ש  ב-6 שניות. לו היה הדיון מתמקד בעלות הכוללת האמיתית של הרכב, כלומר הלקוח היה רואה מול עינייו את המחיר האמיתי שהוא עתיד לשלם, קרי 150,000 ש"ח, עוצמת המיקוח שהיה מציג הצרכן לקבלת הנחה של 10% היתה עזה הרבה יותר.


בנוסף, עלות הריבית הנגבית בשיטת התשלומים החודשיים נחבאת אל הכלים. האם מישהו שביצע רכישה כזו לאחרונה, ולא פנה לשאול מה שיעור הריבית, קיבל את הנתון מיוזמתו של המממן או נציג המכירות? ספק!


מה לגבי הסיכון שלוקח הצרכן כאשר הוא נוטל מימון מחברות המימון החוץ בנקאית? האם העובדה שהמימון מסוג זה (החוץ בנקאי), מעלה או מורידה את הסיכון? האם הסיכון ב״הסתרה העצמית״ של הפגיעה ביכולת ההחזר החודשית שלו, כלפי גופי מימון אחרים (בנקים למשל) נכונה/ עלולה לפגוע (בסופו של דבר) בצרכן?  


מסקנה: רמת הסיכון גבוהה לצרכן עולה. גופי המימון וחרות הטרייד אין מנצלים את העיוורון של הצרכן והטיית הדעת לעבר הממכר ומנצלות יכולתן לגבות מחיר גבוה (הן ריבית והן מחיר המוצר הנרכש) ואילו הצרכן עצמו, מסונוור מהשמש המשתקפת משמשות החדשות והמבריקות של הג׳יפון העטור בסרט. צרכן זה (בד״כ) לא ממש עסוק בבדיקת סיכונים, חישוב יכולתו לשלם עריכת השוואות המחיר הנדרשות ברכישה כה יקרה (למרבית הצרכנים לפחות). הוא כבר רוצה להיכנס למכונית החדשה ולרוץ להשוויץ לחבר'ה.


התוצאה היא כי, צרכנים מסוימים עומדים לפני תהום מבלי לדעת. חברות המימון לרוב לא עושות בדיקה של ההחזר החודשי מול הכנסה פנויה של הלקוח - יש להן בטוחה בשני רבדים: הרכב עצמו אשר משועבד להבטחת תשלום ההלוואה והריבית הגבוהה המגולמת בעסקה. ואילו הצרכן, אשר החוב הנוסף עליו הוא במסגרת הסכם ואינו חשוף בפני הבנק שלו, יכול למצוא עצמו נוטל מימון לצורך נוסף מהבנק, מבלי שמוצג בפניו הסיכון לתזרים המזומנים השוטף שלו. בכך חושף עצמו הלקוח להוצאות שוטפות גבוהות יותר ולסיכון גבוה יותר שלא יוכל לעמוד במימון ההוצאות השוטפות על החזר החוב.
ידע פיננסי בסיסי היה משאיר את הנאיביות לתחומי חיים אחרים. זכרו, אף אחד לא מתנדב להעניק לכם מתנות בדמות מימון חינם/זול – כל נוטל מימון שכזה, רגע לאחר שחתם על המסמכים, הופך להיות משועבד לחוב. הגורם המממן לא יחשוב פעמיים לפני שיגיש את החוב למימוש אם תשלומים לא ישולמו לו. במקרה כזה יושתו על הצרכן הן מלוא החוב והן הוצאות גבייתו.

ברור שאין כמו "לקרוע את העיר" עם ג'יפון חדש ויפיפה, אך לא פחות ברור שמאוד כואב כשמעקלים לך אותו, רושמים הערה שלילית בתיעוד האשראי שלך (כן, לכל אחד ואחת מאיתנו יש רקורד נצבר) ומעמידים את כל חובותיך לפירעון מיידי. כן, גם זה קורה, לצערנו.

אנחנו שמחים לחיות בשוק חופשי המאפשר לצרכן מקורות מימון שונים למימוש תאוות הקניה שלו ויחד עם זאת אנו מאמינים שעל הצרכן לקבל את המושגים הבסיסיים כדי להבין את המוצע לו. הצרכן צריך לשאול את השאלות הנכונות ולהבין את התשובות המתחכמות שייתנו לו. חשוב שהצרכן ידע לבקש את ההצעה בכתב, לסמוך על כך שהג׳יפון הנוצץ ימתין עוד שלושה ימים נוספים, ובזמן הזה להתייעץ עם מומחה שיכול להאיר את העסקה באור ברור יותר. אולי למצוא מקורות מימון זולים יותר. העסקאות הללו משמעותיות מספיק על מנת שלא יהיו אימפולסיביות אלא מתוך שיקול דעת ובחינת חלופות.

מסקנתנו העיקריתניתן לשנות את המצב באמצעות חינוך, חינוך ועוד קצת חינוך בתחום הפיננסי. 


בתי הספר מזהירים את ילדינו חדשות לבקרים מסכנות היום יום- ילד לא חוצה לבד את הכביש, לא נוסעים עד שכולם חגורים, שומרים גלישה בטוחה באינטרנט ועוד.


אנו, פורום ועדי ההורים היישוביים, המאמינים כי חינוך הפיננסי נדרש להלמד בכל בתי הספר, מאמינים שיש להזהיר את הילדים מפני סכנות פיננסיות עתידיות. מדוע היום יכול ילד לסיים לימודיו מבלי לדעת לקרוא הסכם הלוואה? או תלוש משכורת? ונרחיק לכת - חוברת של ״תנאים כלליים לפתיחת חשבון בנק וניהולו״? ברגע שכולנו נבין שסכנת נפילה לתהום פיננסית היא סכנה ממשית לאיכות חייו והתנהלותו של בוגר מערכת החינוך בעולם האמיתי, נשכיל לדחוף קדימה את תחום לימודי הפיננסים למערכת החינוך כמקצוע חובה.  


פורום ועדי ההורים היישוביים פועל במהלך החודשים האחרונים לבניית תוכנית ״טעימות פיננסיות״, ביחד עם שותפים נאמנים:״שיעור אחר״, קרן אריסון ועוד, ובשיתוף משרד החינוך ובנק ישראל. שאיפתנו היא כי כבר בשנה״ל הנוכחית תיכנס ״טעימה פיננסית״ לכיתות ג׳ ו-ד׳ בבתי הספר היסודיים ברחבי הארץ. טעימה זו תוביל לטעימות נוספות ובסופו של דבר יצאו ילדינו ממערכת החינוך עם הבנה פיננסית שתאפשר להם ״לפרק״ עסקאות כמו זו המתוארת מעלה ולדעת להיזהר מהתחייבויות שעלולות להוביל לנפילות קשות.