יום ראשון, 12 בפברואר 2017

זהירות - ליסניג להמונים לפניך!

במגזין ערוץ 10, אשר שודר במוצאי השבת האחרונה, הובאה כתבה מקיפה על שוק הרכב החדש בישראל.
בכתבה הוצגו נתונים מסקרנים: 

  • במהלך 12 החודשים האחרונים עלו על כבישי ישראל כ-300 אלף (!!!) כלי רכב חדשים,
  • כ-50 אלף מתוכם בחודש ינואר 2017 לבדו. 
רכבים אלו נרכשים עם שיעורי הון עצמי נמוכים (אם בכלל...) והכל באדיבות חברות המימון או הבנקים השונים. חברות המימון (חלקן בכלל בבעלות חברות הטרייד אין) וכן הבנקים, נלהבים להעניק הלוואות של עשרות אלפי ש"ח לרוכשים הנרגשים שכבר מתים להיכנס לג'יפון החדש שלהם. תנאיי קבלת הלוואות לקניית הרכב מחמירים מאוד - לרוב צריך להגיש בקשה. וזהו. קיבלת.

כמה שאלות נשאלות:
1. מדוע קיימת התלהבות כ"כ גדולה, מצד תאגידי המימון, לתת מימון לרכישת רכב?
2. מדוע קיימת התלהבות כ"כ גדולה, מצד רוכשי הרכבים, לקבל מימון לרכישת רכב?
3. מה העלויות לשיטת מימון זו?
4. מתי עלולים דברים להסתבך?


הבה נבחן את הנושא מתוך גישת החינוך הפיננסי - עולות מספר שאלות: 
1. מדוע קיימת התלהבות וקלות גדולה, מצד תאגידי המימון והבנקים, לתת מימון לרכישת רכב?
2. מדוע קיימת התלהבות וקלות דעת גדולה, מצד רוכשי הרכבים, לקבל מימון לרכישת רכב?
3. מה העלויות, הגלויות והסמויות, לשיטת מימון זו?
4. מתי עלולים דברים להסתבך?


ננסה לנתח את המצב ומתוך כך נגיע לתשובות
מצב השווקים הפיננסיים היום הינו של עודפי מזומנים אצל תאגידים ויחידים רבים. 
אותם תאגידים בעלי יתרות מזומן, אשר בעבר נהגו להשקיע את עודפי המזומנים שלהם בשוק המניות והאג״ח, חיפשו אלטרנטיבות השקעה אחרות. ומדוע?


בעבר התשואות על השקעות נעו בין 8%-10% בשוק המניות ובשווקי האג"ח 3%-6% ע"פ משתנים שונים כדוגמת זהות הלווה, רמת הסיכון וכו'. כמו-כן, בטרם המשבר הפיננסי של 2008, היתה תקופה של צמיחה יחסית (לאחר היציאה ממשבר הדוט.קום של 2001). חברות רבות השקיעו את המזומנים שלהם בעיקר בפיתוח עסקיהם כך שחלקם ב״תידלוק״ שוק ההון היה נמוך.


מאחר שהתתמודדות של הבנקים המרכזיים עם משבר שנת 2008 כלל הפחתה ניכרת בריביות - עד כדי איפוסן לתקופה של כ-7 שנים, חלה בהדרגה ירידה גם בתשואות האג"ח הממשלתי והקונצרני וגם ושוק המניות נסק והגיע לפסגות כאלו שגרמו לפחד גבהים בקרב המשקיעים.  


כיום המצב הוא שהמשקיעים בשווקי ההון יכולים להשיג תשואה של 2%-3% על הלוואות לזמן קצר (עם סיכון) ותשואה אפסית באג"ח ממשלתי. משקיעים אלו הבינו כי הם חייבים לחפש אפיקי השקעה אחרים - ואז מצאו את שוק מימון הרכב...


מסקנה :  אין למשקיעים המתוחכמים אפיקי השקעה עם תשואות אטרקטיביות על הכספים הפנויים.


מתוך כך עולות הנקודות הבאות: 
עודף הכסף אצל הציבור הינו גורם מעודד צריכה. ככל שאנו מרוויחים יותר, אנו מבזבזים יותר. וכך הביקוש לסחורות/מוצרים עולה, ולכן עלה גם הביקוש לכלי רכב.


משקיעים מתוחכמים, שהצטבר אצלם כסף, חיפשו לווים שיסכימו לשלם תשואה גבוהה מזו שניתן לקבל בשוק ההון.
זוכרים שהריביות בשוק האג"ח כבר לא אטרקטיביות ושוק המניות מפחיד כרגע? כך נוצר ביקוש עולה להלוואות מימון רכישת כלי רכב, שכן העלות הגלויה עליהן אינה גבוהה (לא כך לגבי העלות הסמויה...).


מדובר על גלגל המסובב את עצמו- הציבור מקבל ערוץ זמין למימון צריכה של כלי הרכב, ולכן הוא צורך אותם.
אנשי השיווק המתוחכמים של חברות המימון מחנכים את הלקוח להאמין כי מקבלים את הרכב ״ללא כסף על החשבון״. כל שנדרש מהלקוח הפוטנציאלי הוא לעמוד בתשלום חודשי זניח יחסית לשווי הנכס הנרכש. עלות הרכב נפרשת על פני 36 עד 60 חודשים.


מה, לא תיקח ג'יפון חדש, 0 ק"מ, ב-1,500 ₪ לחודש? בטח תיקח. לכל החבר'ה בשכונה יש רכב חדש למה שלי לא יהיה גם? 1,500 ש"ח בחודש?? קטן עליי...


אצל מי שדוגל בעידוד והטמעת החינוך הפיננסי כאורח חיים, מצב זה מניף דגל אדום. הרי לא סתם חברות המימון מבליטות את הסכום החודשי ומעלימות את הסכום הכולל. הסתכלו בעצמכם על שלטי הפרסומת של חברות הליסינג: טרייד מוביל, אלבר, אלדן, שלמה Six. כאשר תהליך המיקוח הופך להיות על התשלום החודשי ולא על הסכום הכולל – הכח עבר לידי המוכר. תשאלו כל איש מכירות מתחיל מה יותר קל למכור. מוצר שעולה 1,500 ש"ח בחודש או מוצר שעולה 150,000 במיידי? זה די ברור.  


יכולת המיקוח של הצרכן על התשלום החודשי ועל הפחתה של 10% מ-1,500 ₪ למשל, מוטלת בספק. מה עוד שהרכב החדש מנצנץ מעבר לחלון. גלגלי מגנזיום מבריקים ונתוני פתיחה של 0 עד 100 קמ״ש  ב-6 שניות. לו היה הדיון מתמקד בעלות הכוללת האמיתית של הרכב, כלומר הלקוח היה רואה מול עינייו את המחיר האמיתי שהוא עתיד לשלם, קרי 150,000 ש"ח, עוצמת המיקוח שהיה מציג הצרכן לקבלת הנחה של 10% היתה עזה הרבה יותר.


בנוסף, עלות הריבית הנגבית בשיטת התשלומים החודשיים נחבאת אל הכלים. האם מישהו שביצע רכישה כזו לאחרונה, ולא פנה לשאול מה שיעור הריבית, קיבל את הנתון מיוזמתו של המממן או נציג המכירות? ספק!


מה לגבי הסיכון שלוקח הצרכן כאשר הוא נוטל מימון מחברות המימון החוץ בנקאית? האם העובדה שהמימון מסוג זה (החוץ בנקאי), מעלה או מורידה את הסיכון? האם הסיכון ב״הסתרה העצמית״ של הפגיעה ביכולת ההחזר החודשית שלו, כלפי גופי מימון אחרים (בנקים למשל) נכונה/ עלולה לפגוע (בסופו של דבר) בצרכן?  


מסקנה: רמת הסיכון גבוהה לצרכן עולה. גופי המימון וחרות הטרייד אין מנצלים את העיוורון של הצרכן והטיית הדעת לעבר הממכר ומנצלות יכולתן לגבות מחיר גבוה (הן ריבית והן מחיר המוצר הנרכש) ואילו הצרכן עצמו, מסונוור מהשמש המשתקפת משמשות החדשות והמבריקות של הג׳יפון העטור בסרט. צרכן זה (בד״כ) לא ממש עסוק בבדיקת סיכונים, חישוב יכולתו לשלם עריכת השוואות המחיר הנדרשות ברכישה כה יקרה (למרבית הצרכנים לפחות). הוא כבר רוצה להיכנס למכונית החדשה ולרוץ להשוויץ לחבר'ה.


התוצאה היא כי, צרכנים מסוימים עומדים לפני תהום מבלי לדעת. חברות המימון לרוב לא עושות בדיקה של ההחזר החודשי מול הכנסה פנויה של הלקוח - יש להן בטוחה בשני רבדים: הרכב עצמו אשר משועבד להבטחת תשלום ההלוואה והריבית הגבוהה המגולמת בעסקה. ואילו הצרכן, אשר החוב הנוסף עליו הוא במסגרת הסכם ואינו חשוף בפני הבנק שלו, יכול למצוא עצמו נוטל מימון לצורך נוסף מהבנק, מבלי שמוצג בפניו הסיכון לתזרים המזומנים השוטף שלו. בכך חושף עצמו הלקוח להוצאות שוטפות גבוהות יותר ולסיכון גבוה יותר שלא יוכל לעמוד במימון ההוצאות השוטפות על החזר החוב.
ידע פיננסי בסיסי היה משאיר את הנאיביות לתחומי חיים אחרים. זכרו, אף אחד לא מתנדב להעניק לכם מתנות בדמות מימון חינם/זול – כל נוטל מימון שכזה, רגע לאחר שחתם על המסמכים, הופך להיות משועבד לחוב. הגורם המממן לא יחשוב פעמיים לפני שיגיש את החוב למימוש אם תשלומים לא ישולמו לו. במקרה כזה יושתו על הצרכן הן מלוא החוב והן הוצאות גבייתו.

ברור שאין כמו "לקרוע את העיר" עם ג'יפון חדש ויפיפה, אך לא פחות ברור שמאוד כואב כשמעקלים לך אותו, רושמים הערה שלילית בתיעוד האשראי שלך (כן, לכל אחד ואחת מאיתנו יש רקורד נצבר) ומעמידים את כל חובותיך לפירעון מיידי. כן, גם זה קורה, לצערנו.

אנחנו שמחים לחיות בשוק חופשי המאפשר לצרכן מקורות מימון שונים למימוש תאוות הקניה שלו ויחד עם זאת אנו מאמינים שעל הצרכן לקבל את המושגים הבסיסיים כדי להבין את המוצע לו. הצרכן צריך לשאול את השאלות הנכונות ולהבין את התשובות המתחכמות שייתנו לו. חשוב שהצרכן ידע לבקש את ההצעה בכתב, לסמוך על כך שהג׳יפון הנוצץ ימתין עוד שלושה ימים נוספים, ובזמן הזה להתייעץ עם מומחה שיכול להאיר את העסקה באור ברור יותר. אולי למצוא מקורות מימון זולים יותר. העסקאות הללו משמעותיות מספיק על מנת שלא יהיו אימפולסיביות אלא מתוך שיקול דעת ובחינת חלופות.

מסקנתנו העיקריתניתן לשנות את המצב באמצעות חינוך, חינוך ועוד קצת חינוך בתחום הפיננסי. 


בתי הספר מזהירים את ילדינו חדשות לבקרים מסכנות היום יום- ילד לא חוצה לבד את הכביש, לא נוסעים עד שכולם חגורים, שומרים גלישה בטוחה באינטרנט ועוד.


אנו, פורום ועדי ההורים היישוביים, המאמינים כי חינוך הפיננסי נדרש להלמד בכל בתי הספר, מאמינים שיש להזהיר את הילדים מפני סכנות פיננסיות עתידיות. מדוע היום יכול ילד לסיים לימודיו מבלי לדעת לקרוא הסכם הלוואה? או תלוש משכורת? ונרחיק לכת - חוברת של ״תנאים כלליים לפתיחת חשבון בנק וניהולו״? ברגע שכולנו נבין שסכנת נפילה לתהום פיננסית היא סכנה ממשית לאיכות חייו והתנהלותו של בוגר מערכת החינוך בעולם האמיתי, נשכיל לדחוף קדימה את תחום לימודי הפיננסים למערכת החינוך כמקצוע חובה.  


פורום ועדי ההורים היישוביים פועל במהלך החודשים האחרונים לבניית תוכנית ״טעימות פיננסיות״, ביחד עם שותפים נאמנים:״שיעור אחר״, קרן אריסון ועוד, ובשיתוף משרד החינוך ובנק ישראל. שאיפתנו היא כי כבר בשנה״ל הנוכחית תיכנס ״טעימה פיננסית״ לכיתות ג׳ ו-ד׳ בבתי הספר היסודיים ברחבי הארץ. טעימה זו תוביל לטעימות נוספות ובסופו של דבר יצאו ילדינו ממערכת החינוך עם הבנה פיננסית שתאפשר להם ״לפרק״ עסקאות כמו זו המתוארת מעלה ולדעת להיזהר מהתחייבויות שעלולות להוביל לנפילות קשות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה