יום שני, 13 במרץ 2017

ידע כל צעיר שיש לו פנסיונר לסבסד

״כך מסבסדים את הקשישים העשירים בפנסיה״
כותרת זו של ״דה-מארקר״ מהבוקר (13.3.17) מהדהדת, אך האם המבוטחים הרלבנטיים (הצד המסבסד, הכוונה) מבין את הנכתב?
״מי שמשלם את מחיר ההקצאה (של האג״ח המיועדות - א.ד.מ) הם החוסכים נצעירים, שתיק הפנסיה שלהם ייפרד מהאג״ח האטרקטיביות בעלות תשואה גבוהה...״

האם את הסינית הזו מבינים יותר?

לצערי את שני המשפטים המצוטטים לא כתב אסא ששון בסינית, אך מרבית תלמידי י״ב, אשר יסיימו את חוק לימודיהם בעוד כ-100 ימים, לא יודעים וספק אם הם בכלל מבינים, שהדבר אמור להיות להם איכפת בתוך שנים בודדות (ולא שאני בא לטעון האם ראוי או לא ראוי לסבסד את הפנסיונרים - אך לעשות זאת מדעת ולא מתוך בורות).

ובכן, הדבר מהותי להם, ולרובנו, מאין כמוהו. 

לאחר שחוקק בשנת 2008 חוק פנסיית חובה, כל אחד ואחת מאיתנו, בעת קבלת משכורת מהמעביר (ולאחרונה גם העצמאיים, אשר בחוק נקבעה להם חובת הפקדה לפנסיה) מפריש (ביחד עם המעסיק) שיעור לא מבוטל של למעלה מ-20% מסך המשכורת לפיצויים, לקרן פנסיה (ישנם עובדים אשר בוחרים בהפרשות לפתרונות פנסיוניים אחרים דוגמת קופות גמל או ביטוחי מנהלים אך התיקון העתידי אינו קשור לפתרונות חיסכון אלו). החברות המנהלות של קרנות הפנסיה משקיעות כספים אלו בנכסי השקעה שונים ומשונים, אך הנכס המרכזי, נכון להיום, הינו אג״ח ״מיועדות״, הנושאות תשואה צמודה של 4.86% לשנה. נכון לתקופה הנוכחית, כאשר ריבית בנק ישראל נושקת ל-0% לשנה, ותשואות אג״ח ממשלתיות אחרות בעולם אפילו שליליות, מדובר על תשואה נאה ביותר. תשואה אשר המדינה מעניקה, מתוקף הסכם בן כ-30 שנים, לכלל החוסכים בקרנות הפנסיה החדשות. כעת מבקש משרד האוצר לערוך בהסדר שינוי, באופן בו עיקר ההטבה תופנה לחוסכים לקראת פרישה ושפרשו, בעוד שמהחוסכים הצעירים תישלל הזכות למוצר השקעה זה, וכספיהם ישלחו לאתר תשואות בשוק ההון המקומי והבינלאומי.

אינני דן בסוגייה האם הדבר יועיל לסקטור כזה או אחר, ישנן גישות לכאן ולכאן. יחד עם זאת, טענתי היא כי כל אחד ואחת מאיתנו אמורים להחזיק מספיק ידע כדי להבין שהדבר מהותי מבחינתנו. מספיק ידע אשר יביא אותנו להבין שכעת הוא הזמן הנכון להרים טלפון ליועץ פנסיוני (בין אם יועץ עצמאי או אפילו לגשת ליעוץ פנסיוני בבנק) ולשאול את השאלה הנכונה - ״שמעתי שהאוצר עושה שינוי, איך זה משפיע עלי?

אבל האם בוגר מערכת החינוך יודע זאת? האם הוא יודע לשאול את השאלות הנכונות?

לצערי, ככל הנראה התשובה שלילית. ולא שאין תוכניות לימודים בנושא. יש! ולא שאין גופים רבים, עסקיים והתנדבותיים, אשר מוכנים ללמד את הנושא, יש! אך לכל אלו צריך לתת את האכסניה המתאימה.

ראש ממשלתנו הראשון, דוד בן-גוריון, קרא לצבא ״כור ההיתוך של החברה הישראלית״. אך לכור היתוך זה התגייסו בשנת 2016 רק 72% מקרב אוכלוסיית בני ה-18 מתגייסים, כאשר בקרב אוכלוסיית הנשים, החרדים האחוזים נמוכים במידה ניכרת, ובקרב האוכלוסייה הלא יהודית - הרי שאין אפילו צורך לציין כי מדובר על אחוזים נמוכים מאד. קרי, הצבא כבר אינו המקום בו ניתן לפגוש את כל החברה הישראלית - אלא בתי הספר!

כיוון שמדובר על מידע כה מהותי לכל צעיר וצעירה, וכיוון שהחלטות השקעה לטווח ארוך יעילות יותר ככל שהן נעשות בראשית הדרך, הכנסת תחום החינוך הפיננסי למערכת החינוך הינה חובה ולא רשות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה